שִׁירִים

מפשירה 2

מפשירה. לא מתפשרת

הבוקר היה פוסט בקבוצת נשים
"על מה תמיד הכרזתן שתפסלו בחור ובסוף תפסתן לכן בדיוק כזה"
ויש שם עשרות תגובות
של נשים שהתחתנו עם בדיוק מה ש"לא".
וגם אני הגבתי.
כי אברהם מכל מיני כיוונים
לא היה הטייפקאסט שחשבתי להתחתן איתו.
אבל מה לומר,
כשנפגשנו עיגלתי כמה קווים אדומים שלי
כדי להמשיך, כי פשוט היה לי חם וטוב
והלב שלי הפשיר.
והפוסט הזה הזכיר לי את השיר הזה
שכבר כתבתי לפני כמה ימים והיום הוא הבשיל לצאת.
ואני כותבת לחברותיי המבקשות זוגיות –
אתן בטח שומעות מכל מני כיוונים
"צריך לדעת להתפשר" "כולן מתפשרות"
וזה לא נכון!
מה שנכון זה
שלפעמים הלב קפוא וחלקים מסויימים שלו נעולים
ופתאום מגיע משהו חם ונעים ואת אומרת:
זה דווקא אפשרי.
זה דווקא טוב עבורי.
ואת מפשירה.
להתפשר זה לוותר על חלקים מהלב,
להפשיר זה להרחיב ולהחיות חלקים נוספים בלב.
כל כך הרבה הבדל,
הבדל של דיוק ואהבה.
וגם אם הקווים האדומים מתעגלים ומתרחבים,
אז דעי לך שלא התפשרת.
אלא הפשרת
ואפשרת
לעצמך לקבל טוב רחב יותר.
טוב באמת.
וזה נכון על כל תחום בחיים
אל תתפשרי אחותי