תהיתי לפשר אותה שמחה
וידעתי למה:
כי חיכיתי כל כך ליום הזה, תשעה באב
שבו מתגלה שאפשר להחריב הכל
אבל רק כ מ ע ט עד הסוף
מדמיינת את ירושלים שדה חרוש
ובמרכזה כרובים מעורים זה בזה
היסוד זו הברית, זה הקשר הבלתי ניתן להפרדה.
יש בי צמרמורת.
התחושה שלא משנה מה קורה,
היסוד קיים
ויש על מה לחזור ולבנות.
