מחבר: עטרה גבריאלי

מפשירה. לא מתפשרת

הבוקר היה פוסט בקבוצת נשים "על מה תמיד הכרזתן שתפסלו בחור ובסוף תפסתן לכן בדיוק כזה" ויש שם עשרות תגובות של נשים שהתחתנו עם בדיוק מה ש"לא". וגם אני הגבתי. כי אברהם מכל מיני כיוונים לא היה הטייפקאסט שחשבתי להתחתן איתו. אבל מה לומר, כשנפגשנו עיגלתי כמה קווים אדומים שלי כדי להמשיך, כי פשוט היה […]

אומץ

"איזה אומץ יש לך" כמה המשפט הזה נאמר לי בחיים העצמאיים שלי. ותמיד אני לא מבינה על איזה אומץ מדברים זה כאילו הכי הפוך בעולם. מלא פחד, אבל כשאנחנו עושות דברים מהלב ומהרחם, זה נשמע תמיד שעושים מה שנעים, ורק מה שמתחשק וזה נכון… אבל הרבה פעמים הלב יאמר לעשות משהו שהוא ממש מפחיד והרחם […]

צום

ה(צמ)צום עוד רגע מסתיים זמן לנוכחות עמוקה להרגיש את הרטט המיוחד הזה בין גוף לנשמה בין רוח לחומר אל תפספסי את הרגעים הללו בתלונה "מתי זה ייגמר" כמו בלידה לנשום אל תוך הרגעים הללו שהגוף כואב מרעב ולבקש: להיפתח לפתוח ללדת משהו חדש לתת לרוח שלך בית בתוכך אלו רגעים יקרים כל כך האור יגיע […]

ערה?

את תשעת הימים האחרונים עברתי אחרת מכל שנה הייתי בעומק צער החורבן, והייתה לי גם שמחה עמוקה בלב תהיתי לפשר אותה שמחה וידעתי למה: כי חיכיתי כל כך ליום הזה, תשעה באב שבו מתגלה שאפשר להחריב הכל אבל רק כ מ ע ט עד הסוף זרים מחריבים ומבקשים "ערו ערו עד היסוד בה" גם הם […]

הייכל הגעגוע

איך מתגעגעים לבית שלא הכרת? את מתחתנת עם אהוב שמתגעגע לבית שהכיר והוא לוקח אותך כל פעם בדמיונו למסע לחבל ארץ מופלא שאיננו לחולות של זהב לילדות יחפה בין דקלים ושמיים וים לחיבור של תורה וארץ ואהבה. לא הייתי מעולם בגוש קטיף אבל חצי ממני היה שם וחצי ממני כואב ומאז אני מתגעגעת י******* איך […]

הרי ירושלים

שיר לאיחוד המרגש של ירושלים ישיש עלייך אלוהייך כמשוש חתן על כלה ונשיש גם אנחנו בקרוב ממש!

צמצום

מאז שאני מפרסמת שירים באופן תדיר התחלתי גם לחשוב במחשבות קצרות רעיונות עוברים בבהירות ממוקדת וגם אם חשבתי או כתבתי באריכות אני שואלת את עצמי "מה לב הדברים?" ואותם אני אומרת וכותבת. ואחרי שנכתב שיר אני שואלת – מה עוד אפשר להוריד מכאן? איזה פלא זה שאפשר במילים בודדות לצמצם עולמות שלמים

די-אטה

כל דיבור על גוף ומשקל מפגיש אותי עם הרבה חלקים יש בי הרבה הרהורים, ונכתבו בי כמה שירים.