ותמיד אני לא מבינה על איזה אומץ מדברים
זה כאילו הכי הפוך בעולם.
מלא פחד,
אבל כשאנחנו עושות דברים מהלב ומהרחם,
זה נשמע תמיד שעושים מה שנעים, ורק מה שמתחשק
וזה נכון…
אבל הרבה פעמים הלב יאמר לעשות משהו שהוא ממש מפחיד
והרחם תדחף אותך ליצור משהו שאת ממש לא מרגישה מסוגלת,
ובגלל שאת חיה בחיבור אז התחושה היא:
אי אפשר אחרת.
אי אפשר שלא לבחור בחיים
וללכת בדרך הזו
ודווקא הדברים המשוגעים שעשיתי,
לא נבעו מתוך תחושת יכולת
אלא בגלל שאין יכולת לומר 'לא' לכח הפנימי הזה ופשוט ללכת, עם הכל ולמרות הכל
וזה,
אומץ.
