שִׁירִים

201895120_5578399835564756_5628179549732325068_n

אֶמְצָעִי מֵנִיעַ

מאמצעי מניעה לאֶמְצָעִי מֵנִיעַ
— לקדש את האמצעים —

אמצעי מניעה.
כמה שנאתי את השם הזה כשנפגשתי בו כל פעם אחרי לידה,
רק הרגע נפרדתי מההריון
וכל כך התגעגעתי להריון, לתחושת המלאות הפנימית הזו.

אני אוהבת להיות בהריון.
לא. אני לא חיה בסרט,
ההריון הפליא בי את מתנותיו –
סימפיוליזיס, הקאות, סימני מתיחה, עליה במשקל ועוד שלל מתנות,
הגוף אחרי לידה לא זוכר בדיוק איך הוא היה נראה,
אבל מה לומר, משוגעת שאוהבת הריון,
זה אחד משבעת פלאי תבל בעיני.

אמצעי מניעה על שלל סוגיהם
נותנים לאישה את היכולת לבחור ללכת בקצב הגוף והלב,
ובוודאי שאני משתמשת בהם
כדי לתת מרווח,
לגדל באהבה את הילדים,
לתת זמן לעצמי, לגוף ולנפש,

ועדיין לא אהבתי להשתמש בשם "אמצעי-מניעה"
אז חיפשתי לי שם.

בהתחלה קראתי לזה ביני לבין עצמי
"אמצעי-מרווח-נשימה"
"אמצעי-שמירת-כח"
"אמצעי-דאגה-עצמית"

הכל חוץ "אמצעי-מניעת-הריון"
כי הגוף שלי ממש אוהב הריון,
אבל לא עכשיו.
עכשיו אני נושמת.

ואז מצאתי לי שם, וקראתי לזה:
– אֶמְצָעִי מֵנִיעַ –

כי הרגשתי שהאמצעי מניע אותי,
הוא מאפשר לי זמן,
נותן לי מרווח שנוצרת בו תנועה של חיים.

האמצעי מניע אותי לעשייה
מניע אותי לדאוג לעצמי
מניע אותי ללכת לספורט לחזק את הגוף.
מניע אותי להשקיע ביחד שלנו ולהנות מהזוגיות
מניע אותי לדאוג לילדים, להשתובב ולשמוח איתם.

אני לא עומדת עם ידיים מבוהלות מול הסכר ואומרת "רק לא הריון"
אני עומדת עם ידיים פתוחות,
עם לב פתוח,
עם רחם פתוחה לחיים, לנשימה,
עומדת שמחה, מתנועעת,
מפנה את הלב ואת הכוחות להנות מהיש, ויש כל כך הרבה!

בכל פעם כשהייתי צריכה לבחור את האמצעי שנכון עבורי
גיליתי עד כמה כח החיים הוא חזק
שמכל מקום שלא ננסה לעקוף אותו
נצטרך ללכת עם אחוזים, וסיכונים, וסיכויים ולראות את החסרונות.
אין כזה דבר אמצעי המושלם,
אלא צריך לבחור את הכי נכון עבורי במכלול השיקולים.

ואם אי אפשר לעצור את כח החיים החזק הזה,
ואי אפשר באמת למנוע מחיים לבוא לעולם,
אז כדאי לחבר את האמצעי הזה להיות חלק מתנועת החיים,
חלק מזרימת הבריאה,
להפרות את החיים עצמם בשמחה, בטוב ובנחת.

– אֶמְצָעִי מֵנִיעַ –
ככה אני קוראת לזה.
ואני מרגישה בתוכי שהביטוי הזה
מקדש את האמצעים.
האמצעי שאני בוחרת הוא קדוש עבורי, הוא מחובר, הוא מניע,
מפרה ומגביר את תנועת החיים הפשוטה המפעמת בתוכי.

***

ואני יודעת שפוסט כזה עלול לכאוב לחברות כאן שמבקשות הריון,
ומצפות כל כך…
חיבוק לכן יקרות. מתפללת איתכן,
מחבקת איתכן את הגעגוע.